מערכת החינוך בישראל

בקורס סוגיות בחינוך שך ד"ר עמי וולנסקי התבקשנו לעשות חוות דעת על מאמר של מערכת החינוך בישראל:

המאמר מדבר על בעיות נפוצות במערכת החינוך בישראל וניצבו כמה אתגרים בפני מערכת החינוך.

עדיין רואים מערכת החינוך עומדת בקשיים ואני לא רואה שיש שינוי לתקופה הקרובה אולי עוד כמה שנים, אבל עדיין הדרך ארוכה.

צריך לשנות הרבה במערכת החינוך כדי לקדם את ההישגים עדיין יש קשיים בתנאי עבודה ושכר מורה נמוך ועומס בכיתות לימוד וגם יש הרבה פערים בין מגזר למגזר , עד היום כל הרפורמות שהכניסו וגם אופק חדש אני לא חושבת שיצליח, צריך להיכנס לשורשים של המערכת והם אלה המורים צריך לגייס מורים מוצלחים ובעלי מסורת חזקה וזה יהיה דרך קבלת סטודנטים למכללות צריך לעשות שינוי בקבלת סטודנט להוראה.

מערכת החינוך היא מערכת אי שוויונית יש הרבה בתי ספר שנכנסו לאופק ואני לא רואה שעובדים באופק כמו שצריך אין שינויים בכיתות ואין מכשירים כדי להצליח את תוכנית האופק.

מאז שהילד נכנס "הילד במרכז" דבר זה הפך לירידה בהישגין של הילדים ושל המערכת בכלל, אני חושבת שצרית להחזיר למורים את ערכם ואת הכבוד שלהם שיהיו המורה במרכז צריך לעשות שינוי מהותי במערכת כדי שתצליח מחדש כשהיה המורה במרכז היו הרבה הישגים יותר טובים מעכשיו צריך להכניס פיקוח חזק לבתי הספר וגם צריך לגייס יותר מדריכים לבתי הספר , כל יום אפשר ללמוד משהו חדש.

    גם פרופ' יולי תמיר דיברה בהרצאה שלה על מערכת החינוך בישראל  :

סופרים אחורה

זה הסמסטר האחרון שלנו בלימודים לתואר שני בתקשוב, עברנו לא מעט לחץ מההתחלה ואני חושבת שכבר התרגלנו ללחץ הזה ולא יודעת אחרי שאסיים לימודים אם אני יכולה להתרגל לחיות בלי הלחץ הזה.
היום התחלתי לספור אחורה ימיים בלימודים לתואר  ואני מאחלת לעצמי ולכולם הרבה הצלחה במבחנים והעבודות  וגם מקווה שכולנו נצליח להוציא לאור מה שלמדנו .
ודבר אחרון  שיצאתי איתו מהנסיון שלי בהתואר שפגשתי  אנשים באמת מתוקשבים לא רק בנושא התקשוב אלא  אנשים טוב להכיר אותם .

והנה תמונה לזכור אותה לתמיד:

קישור לבלוגים של כל המגמה

חזון חדש לבתי ספר בניהול עצמי

לאור השינויים האמורים נראה שדרוש שינוי פרדיגמה בחינוך
צ"אנג צ"נג מציג פרדיגמה חדש והיא מורכבת משלושה מרכיבי:
1- גלובליזציה: פיתוח ערכים ,ידע,העברה,טכנולוגיה,כלכלה,חברה תרבותית לימוד ונורמות התנהגות בין מדינות בעזרת רשת האינטרנט.
2- לוקליזציה-א- סיגול של כל הערכים הקשורים החיצומיים ונתנו מענה לצורכי החברה המקומית.
                   ב- שיפור ערכים מקומיים נותנת מענה לתמיכת הקהילה וליוזמה בחינוך ובהוראה.
3- אינדיבדואליזציה: העברה, פיתוח ערכים,ידע וטכנולוגיה ונורמות כדי לענות על צרכי הפרט ואישיותיו.


גם במאמר צ"אנג משווה בין הפדיגמה המסורתית ופרדיגמה החדשה, ההשוואה הזאת אני חושבת כי קיימת אפשרות שיכולה להיות מותאמת לפרט, שכל אחד המורה והתלמיד יכול שיהיה לו פוטנציאל משלו וגם הגשמה עצמית.

עלינו לדאוג שהדור הבא יהיה מסוגל לתפקד בעולם של תקשוב ומעורבות מאסיבית בגלובוס המצטמק.

איפה אנחנו נמצאים בחינוך ואיפה פינלנד הגיעה בחינוך?????

הרפורמה בפינלנד

הסיבות לרפורמה: מערכת החינוך סבלה מהפרדה נוקשה בין החינוך העיוני לחינוך המקצועי, מה שגרם לנשירה גבוהה, ולקושי גדל והולך בהכשרת עובדים לתעשיות ההייטק.

מטרות הרפורמה: להעלות את רמת החינוך, לספק הזדמנויות שוות לכל האוכלוסייה, להרחיב את גמישות המערכת והבחירה האישית, ולבטל את ההפרדה הנוקשה בין החינוך העיוני למקצועי.

תוצאות הרפורמה:

כ- 30 אחוז מתלמידי המסגרות המקצועיות בוחרים היום ללמוד עד 40 אחוז משעות הלימוד שלהם במסגרות עיוניות, ו- 6 אחוזים מהם ניגשים לבחינות בגרות. המוטיבציה ללמוד גדלה והנשירה פחתה. אף שחוק חינוך חובה הוא רק עד גיל 16, רוב בוגרי התיכונים ממשיכים ללמוד (חינם) עד גיל 19.

מאז הרפורמה נרשמה עליה ניכרת במספר הממשיכים ללימודים אקדמאים או ללימודים גבוהים אחרים, והיום שיעורם הוא מהגבוהים באירופה.

תלמידי פינלנד מדורגים מדי שנה במבחני PISA הבינלאומיים במקומות הראשונים בעולם.

פינלנד הפכה לאחת המובילות בעולם בתעשיית ההייטק, בזכות בוגרי המכללות הטכניות.

אחריות לחינוך: המדינה ממשיכה להיות אחראית, היא משלמת את שכר המורים ומסבסדת את המכללות. האחריות הישירה על ביצוע הרפורמה היא של ספקי חינוך מקומיים.

פינלנד היא אחת המדינות הטמפרטורות הן די נמוכות במרבית חודשי השנה, אולם יש הבדלים בין האזורים והעונות השונות. גרתי שם שנה אצל קרובי משפחה ויצא לי לבקר הרבה מקומות ולהכיר הרבה אנשים מאזורים שונים , לצערי מי שבא ממקום כמו ישראל לא יכול לגור כל החיים במקום כמו פינלנד והסיבה הראשונה היא הטמפרטורות הנמוכות.

החינוך בישראל:

• לא מתייחסת כלל למספר תלמידים בכיתה.
• הרפורמה מקדמת את שכר המורים החדשים על חשבון הותיקים.
• יום לימודים ארוך- למרות שבנייר עמדה נוסף על שחיקת המורה, מומלף לא להוסיף שעות פרונטליות כולל פרטניות קבוצתיות.
• לא מוזכר כלל תהליך של בקרה על הרפורמה.
• הפקידים במשרד החינוך ימשיכו לשתות קפה אך מורים יפוטרו.
• המדינה מטילה אחריות על המורה המנהל, אך המשרד מחוץ לתחום!
• רפורמה סודית נחשפה רק לאחר לחץ. אין שיח לא עם הציבור ובטח שלא עם המורים.
• המורים אינם גורם מרכזי - יש התייחסות לארגון ולמשרד החינוך. המורה שנוטל את האחריות המלאה ליישום הרפורמה אינו שותף רק מבצע. ככזה זיכרו איך תהיה לו מוטיבציה לבצע בהתלהבות את הרפורמה?

אני חושבת שאין כלשהוא שוויון בין החינוך בישראל לחינוך בפינלנד , בפינלנד נכון שיש להם חינוך חובה עד גיל 16 אבל תורמים בחינוך ובילדים  ונותנים להם מוטיבציה כדי לשאוף ללמוד עוד ולאהוב מה שהם לומדים – בישראל אני חושבת ההפך מזה קודם צריך לתת למורים ולמערכת החינוך מוטיבציה כדי ללמד מכל הלב ואחר כך לתמוך בתלמידים שלנו.