משחק מחשב לימודי

משחקי מחשב נחשבים היום כמשחק תרבותי ולימודי אכן מכרת החינוך היום משתמשים ללמידה במשחקי מחשב להעברת ידע ומידע לתלמידים .
האינטראקציה בין השחקן למשחק מתבוססת על יכולות החומרה של מחשבים מתקדמים המעניקים לשחקן משחק רב חושית ועשירה בפרטים.
בעזרת המשחקים הלימודיים אפשר למצוא היום ברשתות חברתיות לילדים שיכולים לתרגל בגוון רחב של נושאים שונים.
המשחק הממוחשב יתן להם עוד שינון בעזרת משחק שהוא גם אטרקטיבי ויזואלית וגם מעניין לימודית כך הם גם יתרגלו וגם יהנו.
קישורים לאתריים:
 אופק     של מט"ח

גלים   של סנונית

מאגר מת"ל מכללת קיי באר שבע       אתר יש בו משחקיים לימודיים וגם יש בו אפשרויות להורדה משחקים ועזרים

לע"מ     למידה עצמית במחשב

אתר מקיף מאוד הכולל הרבה נושאים


אתר שיש בו שיתופיות בין הורים לילדים- קידין

תיעוד משחק לימודי

קסם של מידע

בקורס " שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" מרצה: פרופ' מיקי רונן התבקשנו לנתח משחק על פי גורמי המוטיבציה הפנימית על פי הטקסונומיה של  יMalone
חיפשנו אני והשותפה שלי משחק שיהיה קרוב לתחום העבודה שלנו כגננות, רצינו משחק עשיר ופשוט שאפשר לתת לילדים בגיל הרך לשחק בו.
אז לקחנו משחק לימודי מאופק של מט"ח ושם המשחק הוא "קסם של מידע" המשחק הוא לימודי מתוכנית הלימודית של משרד החינוך במדע וטכנולוגיה והוא בודק רמת התלמידים בידע שלהם בחומר לימוד דרך משחק.
המשחק נבנה בתוך סביבת הבית( חדר אמבטיה, מטבח, חדר מגורים חדרי ילדים), וגם חצר הבית , משק, וסביבת הנחל. וכל אחת מהסביבות האלה הוא משחק בעצמו ועונה על שאלות וחומר חדש במדע וטכנולוגיה.
כאשר הלומד עונה לא נכון המשחק לא מתקדם אלא בתשובה נכונה, ובסוף המשחק , המשחק נותן ללומד עידוד כמו "כל הכבוד".
מטרות המשחק: הקניית ידע ומיומנויות חשיבה במדע וטכנולוגיה בחומר תוכנית הלימוד של משרד החינוך.

היינו מציעות לשינוי בתוך המשחק הגברת המוטיבציה ולתת משוב ללומד בכך לצבור נקודות ולפרסם אותן כדי שאחרים ירו את רמת ההצלחה שלו. היינו גם מוסיפות עידוד חזק על כל תשובה נכונה ובתשובה לא נכונה היינו מחזירים את הלומד להתחלה או נותנות לו כמה נסיונות ואחר כך עובר לשאלה הבאה, וגם היינו מוסיפים הגבלת זמן כדי שתהיה תחרות פנימית אצל הלומד.

מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?

בקורס של פרפסור עמי וולנסקי סוגיות במדיניות החינוך בישראל  נתנקשנו להביע דעה על המאמר של ארגון שוק וקהילה- אסטרטגיות שינוי:

מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?

                                                          לכותב  תומס ג' סרג'ובני

תומס גסרגובני מציג במאמרו  שלוש אסטרטגיות והן:

1-     ארגון

2-     שוק

3-     וקהילה

האסטרטגיות  האלו על פי דבריו מקדמות המטרה לחולל שינוי בבתי הספר.אסטרטגית הקהילה מטרתה להשגת שינויים עמוקים בתוך בית הספר.אסטרטגית השוק משמשת לשינויים קצרי טווח בבית הספר .תומס גסרגובני התכוון ששינוי עמוק דורש כינון מחודש של נופי החשיבה האישיים והקיבוציים בקשר להוראה. כך שנופי החשיבה הם מסגרות המחשבתיות המובילות שבאמצעותן אנו משווים לעצמנו את מציאות החינוך הבית ספרי ואת המקום שלנו בחינוך.

וגם הכותב הוסיף שמעורבות המורים חשובה שהם משחקים את המשחק השינוי שכל הזמן מקבלים כל מה שהם רוצים.

אני חושבת שכל בנאדם שעושה עבודה טובה ומקדם אותה צריך לתת לו תמורה למאמצים שלו וכך יכולים לזכות באנשים שמובילים אותנו למקומות טובים, וכך המורים ככל שנותנים להם תמורה למאמצים שלהם אנו יכולים לראות עבודה טובה בילדים שלנו.הכותב תיאר שלושת כוחות נוספים והם:

המקצועיים, תרבותיים, ודמוקרטיים, על פי מה שכתב שיש להם סיכוי  רב יותר לחולל שינוי בגלל שיש קשר בין משתני התיווך , וגם כוחות שינוי  המבוססים על התפיסה שרואה בבית הספר קהילה הם יחוללו בו את השינוי העמוק וישפיעו לטווח ארוך.

צריך לשלב  תלמידים והורים  ומובלים ולראות אותם כשותף אחד להוביל בית הספר לקהילה שתעשה מהפכה ותחולל שינוי עמוק.

ובסוף המנהיג הכי חשוב להוביל בית הספר הוא המנהל וכל השינוי צריך לנבוע ממנו בגלל שהוא המוביל הראשי והמחליט הראשון לשיפור את הישגי בית ספרו.

תכיות לימודים ושימוש בתקשוב בחינוך שני עולמות נפרדים!!

כולנו כבר יודעים שיש פער דיגיטלי גדול בבתי הספר ושימוש התקשוב בחינוך עדיין  לא נכנס לכל בתי הספר, בחרת אני והברה שלי נושא הסמינר " מה הם הדברים המעקבים את התקשוב בבתי הספר?"
בחרנו בנושא הזה מכיוון שזו בעיה רצינית ואנחנו רואים את הילדים שלנו שלומדים עם ספרי מט"ח אבל עדיין לא משתמשים במחשב למטרת לימודים , הם רק משתמשים במחשב בבית הספר לשיעור אחד בשבוע וזה הכל.
אז אנחנו רוצות לבדוק מאיפה זה נובע האם זה נובע מחוסר מורים מתוקשבים או מחוסר כלי תקשוב בבתי הספר?
זו רק ההתחלה ....
                                              כך צריך ללמוד:

                                                   ולא כך:

תלמידים שונים ובית ספר שונה

רוצה להתייחס למאמר של סוזן סמל במאמרה :  The city and country school: A progressive paradigm

היא מתארת בית ספר המתייחס לילדים שצריכיהם במרכז, סוזן תיארה

התמונה שבה התלמידים לומדים תוך כדי הבנת הסביבה הטבעית

שלהם וגם בקצב וביכולות שלהם וזה שונה מילד לילד.

בבית הספר הזה ישנם תלמידים של הורים שחיפשו משהוא שונה מבתי

 ספר מסורתי .

אני מאוד מסכימה עם חזונה של פראט בתיאוריה של דיואי שהילד צריך

ללמוד דרך חוויה והתנסות וזה נתון רק דרך משחק ילדים אוהבים משחק

וגם המשחק מאפשר התנסויות חדשות ושונות.

בקטע הוידיו הזה מורה מאוקראניה מלמדת את התלמידים מתמטיקה

דרך משחק:

משחק ולמידה

בפתיחת הסמסטר הרביעי למדנו קורסים עשירים והשקורס של "שילוב הדמיות לימודיים מתוקשבים" עניין אותי מאוד והוא קורס מאוד עשיר ונותן לנו אמצעי למידה חדשים ואפשר להשתמש בחומר שלו בהוראה כדי לקדם את הדור הבא.
למידה דרך משחק הינה השיטה הכי מהירה ומועילה לתלמידים כדי להבין את החומר בשיטה קלה ומשעשת.
נכנסתי ליוטיוב מצאתי סרטון של ד"ר פול פורסקי , תמי דובי , ודיברה על חינוך פננסי המוביל לפיתוח מיונויות ודיברה על המשחק הדיגיטלי והשפעתו על הלמידה שבו הילד אחראי על הדמות הנמצאת ברשותו כבובה פיזית .

טכנולוגיה כאמצעי לניהול ידע

הרצאה מאוד מעניית מדובר על ניהול ידע בטכנולוגיה

והמלצות לניהול ידע בטכולוגיה וגם טיפים איך לבנות

 אסטרטגיות לניהול ידע